בעיית סרבנות הגט ופתרונות 

הפגנה נגד הרחבת סמכות שיפוט בתי הדין.

היהדות שונה ממסורות אחרות, בכך שהנישואין נתפסים בה כהסכם בין שני בני הזוג בלבד, ללא התערבות מצד גוף שלישי. היחסים המשפטיים בין בני הזוג מתחילים ברגע שהאישה מקבלת בהסכמה את דמי הקידושין (הטבעת) מהגבר, ולא בהכרזת נציג המוסד הדתי או הממשלתי. שאר מרכיבי הטקס: הרב, העדים, הברכות ושאר המנהגים, מעניקים יתר תוקף לעסקה, רק מוסיפים מסגרת רגשית ודתית לפעולה פרטית. בעוד שבדת הקתולית, אין האדם רשאי לנתק קשר שנעשה על ידי האל וכנסייתו, ובנישואין אזרחיים רק נציגי המדינה (שופטים) מוסמכים לסיים את הקשר המשפטי שנעשה על ידי נציגי המדינה (רשמים), ביהדות בני הזוג עצמם הם אלה שיכולים לסיים את קשר הנישואים ביניהם. המסורת היהודית מיחסת חשיבות גבוהה לנישואין אך הם לא מהווים קשר מטאפיזי בלתי הפיך. רק בני הזוג קובעים מתי הקשר ביניהם מתחיל, ורק הם אמורים להחליט מתי הוא מסתיים. מודל זה מעצים את בני הזוג ומקנה להם שליטה מכובדת על מעמדם האישי.

במשפט המקראי רק הבעל מוסמך לכתוב 'ספר כריתות' לאשתו, ומאז המאה ה-11 הגירושין אינם תקפים עד שהאשה מקבלת זאת מרצונה. הרצון החופשי הינו מרכיב מרכזי בתהליך. כמו עסקאות אזרחיות אחרות, גט הנחתם באונס או ללא מודעות לתוכנואינו תקף, בדומה למסמך מזויף, שאינו משקף כוונה אמיתית של הצדדים החתומים. "גט מעושה", הנכתב תחת כפייה או לחץבלתי חוקי, אינו מתיר את הנישואין. דווקא הכח שניתן בידי בני הזוג משאיר אותם לכאורה חסרי אונים זו מול זה.

במהלך ההיסטוריה היהודית, ההזדהות עם העגונה ועם מסורבת הגט התבטאה במאמצים אדירים של רבנים וקהילות לאתר בעלים נעדרים, ובניסיון למצוא דרכים מגוונות ויצירתיות לשחרר את האישה ולהגן עליה באמצעות המערכת ההלכתית. ספרות ההלכה מעידה על התמודדות מתמשכת ורב-גונית עם הבעיה: בין כל הגישות שעלו על הפרק, האופציה לא לסייע כלל לאישה הנזקקת לגט, לא עלתה על דעתם של גדולי הפוסקים. בימינו הבעיה התפשטה והחמירה מעל כל תקדים. בעוד הדיינים משקיעים מאמצים רבים באיתור בעלים נעלמים ופיתרון בעייתן של עגונות, הם לעיתים קרובות מדי אינם מכירים בחשיבות ההלכתית של שחרור מסורבות גט. אם בעבר הייתה האחריות על המשפט היהודי וישומו בידי רבנים ודיינים של קהילות יחסית קטנות, היום רואים אנו מרכוז הכוח ההלכתי אצל גופים ארציים ופוליטיים. הקהילות הקטנות אשר היו מפעילות לחץ חברתי (ואף פיזי) על בעלים סרבנים ואלימים נעלמו ובמקומן הופיע ציבור גדול ובלתי אישי, אשר מאפשר לבני זוג לנצל את המערכת המשפטית, ומשאיר את קרבנות הניצול לשרוד או ליפול לבדם. הכח הועבר מהקהילות לחברה הרחבה, ואיתו עברה גם האחריות להגן ולשמוע את קולם של החלשים והמושתקים שבתוכה.
ההבדל בין סרבנות גט לבין עגינות
השתלשלות בעיית סרבנות הגט בהלכה
סמכות והבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני
מי עלול להפגע מסרבנות גט

פתרונות אפשריים

ביטול קידושין מיקח טעות

נזיקין

הפקעת ממון קידושין

כפיית גט

ידועים בציבור

סעיף "ידיים נקיות" לסעד משפטי

כח מיקוח בלתי מאוזן

תנאי בקידושין

הסכמי קדם נישואין ומזונות האישה:
להסכם המומלץ על ידי ארגון "קולך"; להסכם המומלץ על ידי ארגון "יד לאישה"