עמותת 'מבוי סתום' הכינה חוברת הסבר בנושא "בעיית סרבנות הגט ופתרונות" - להורדת החוברת
בנוסף, חוברת מידע מעוצבת - לקריאה לחצו כאן
אודות הגט
במדינת ישראל, חוקי הנישואים והגירושים מוכתבים על ידי ההלכה היהודית, אשר מסתמכת על הרצון הבלעדי של הבעל לפרק את הנישואים על ידי מתן גט לאשתו. רק הבעל יכול לתת גט, ועליו לתת את הגט מרצונו החופשי. עגונות ומסורבות גט הן נשים המעוניינות להתגרש אך בעליהן מסרבים לתת להן גט או אינם יכולים לתת גט. בעלים אלו מגובים על ידי מערכת בתי הדין הרבניים. הנשים הללו כלואות במצב ביניים בחייהן, לא נשואות ולא גרושות.
מהי סרבנות גט?
חשוב להבחין בבהירות בין שתי הקטגוריות, עגונה ומסורבת גט. עגונה הינה אישה שבעלה נעלם בנסיעה או במלחמה, בעוד אין ראיות מספיקות למותו, או שאינו מסוגל פיזית לכתוב לה גט תקף, למשל משום תרדמת או מחלת נפש.
עגונה נותרת בלי בעלה וללא הביטחון הכספי והחברתי שמעמד הנישואין סיפק לנשים משך כל ההיסטוריה ועד לימינו; אך היא אינה פנויה להתחתן מחדש. כל יחסים שיהיו לה עם גברים אחרים יכנסו להגדרה המשפטית של ניאוף – יחסים בין אישה נשואה לגבר (נשוי או רווק) שאינו בעלה. אם ייוולדו לה ילדים מיחסים אלה, הם יחשבו בעיני ההלכה כממזרים, ילדי יחסים אסורים, הפסולים מלהינשא ליהודי 'גם דור עשירי'( דברים כ"ג, ד'). פסול זה לא חל על הילדים של זוג לא נשוי, או לילדי גבר נשוי ואישה אחרת פנויה, מאחר ויחסים אלה אינם אסורים מן התורה.
בניגוד לעגונה, בעלה של מסורבת גט מסוגל לכתוב גט; ידוע שהוא חי ובנמצא, וניתן לאתר אותו. עם זאת, בעוד האישה מבקשת להתגרש ממנו, הוא מסרב לשתף פעולה. מצב זה עלול להתקיים גם כאשר הזוג חי בחוץ לארץ וכבר התגרש בגירושין אזרחיים; האישה ממשיכה להיחשב הלכתית כאשת איש, אינה פנויה להינשא מחדש, וילדיה מגבר אחר יהיו ממזרים ופסולי חיתון. בארץ, בה הנישואים הם רק ע"פ ההלכה, מסורבת גט ממשיכה להיות רשומה כנשואה כל עוד אין לה גט. מצב זה עלול להמשך חודשים ואף שנים לאחר שהיחסים בין בני הזוג הסתיימו ללא סיכוי לשיקום.
מה ההבדל בין עגונה למסורבת גט?
קיים הבדל בין עגונות ומסורבות גט למרות שגורלן שווה. עגונה היא אישה שבעלה אינו יכול לתת גט בשל מגבלה פיזית או נפשית. למשל בעל שנעלם במלחמה או בנסיעה. במקרה כזה יש מניעה פיזית מן הבעל לתת גט מכיוון שעקבותיו לא ידועות ואי אפשר להוכיח שהוא מת. לחילופין, בעלה של עגונה אינו יכול לתת גט בגלל שהוא נמצא בתרדמת או שיש לו מחלת נפשית.
במקרה של מסורבת גט לעומת הזאת, לבעל אין כל מגבלה פיזית או נפשית שתמנע ממנו לתת גט. הוא חי ומיקומו ידוע. למרות זאת, ועל אף העובדה שהאישה מעוניינת בגט הבעל מסרב להיענות לבקשתה.
גם העגונה וגם מסורבת הגט נשארות בלי בעל, אך ההלכה מונעת מהן להינשא לאחר. הן לא נשואות ולא גרושות, אלא תלויות ועומדות בנישואים שאינם נישואים, וכבולות לאדם שאינן מעוניינות בו. אחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר נלקחה מהן, הזכות להינשא מרצונן החופשי.
יתר על כן, הדרך היחידה עבור אישה לקבל גט היא דרך מערכת בתי הדין הרבניים, מערכת עוינת לנשים ומשאירה את מרבית הכוח בידי גברים. במערכת זו, הנשלטת על ידי ביורוקרטיה מיושנת, לבעל ניתן כלי עליון לשלוט על אשתו, הגט. גם אם הבעל אלים ומוכיח רצון לפגוע באשתו, בסופו של דבר זכותו לסרב או לתת גט.
למה זאת בעיה כל כך קשה?
זוהי תופעה הרסנית בישראל. על פי מחקר של אוניברסיטת חיפה, אחת מכל שבע נשים בישראל היא אישה מוכה. יוצא מכך, שנשים רבות הרוצות וחייבות לעזוב מערכות יחסים אלימות,צריכות להתמודד עם מכשולים כואבים ומתישים מכיוון שבתי הדין מכשירים כוח גברי. כך אלפי נשים בישראל תקועות במצב ביניים, מסורבות גט, מחכות שנים ולעיתים עשורים בשביל להשתחרר מנישואים לא רצויים.
לפיכך, נשים הרוצות להשתחרר מנישואים, לכודות בתוך מערכת המגבירה את כוחם של בעלים אלימים. נשים נתונות ללחצים, סחיטה ואיומים, ונאלצות להתמודד עם בעלים אשר מנצלים את הכוח הניתן להם כגברים, לכופף את נשותיהם לרצונם. בעלים סרבנים סוחטים ויתורים בחלוקת הנכסים ומזונות תמורת גט, ובתי הדין הרבניים לעיתים נהפכים לשותף סמוי במעשי הסחיטה.
חוברת שהפיקה קואליצית עיק"ר ליום העגונה - פתרונות אפשריים במסגרת ההלכה - להורדת חוברת הלימוד לחצו כאן
